ואע״פ שרחבעם לא היה צריך משיחה בהיותו מלך בן מלך, סיפר הכתוב איך נתקיימה נבואת אחיה השילוני, מלבי״ם.
מפני שפחדו שבירושלים שהיא מקומו יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם, מצודת דוד. וועוד שחששו שבירושלים יהרוג את ירבעם, רלב״ג. ובמדרש, תנא משום ר׳ יוסי, שכם מקום מזומן לפורענות, בשכם עינו את דינה בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד, ילקוט שמעוני,
סנהדרין קב. ולמעשה חיפשו עלילה לקיים את נבואת אחיה השילוני (אשר נודעה להם) להמליך את ירבעם, רד״ק.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד. וראה את הסברו של המלבי״ם המיישב פסוק זה עם הנאמר בדברי הימים.
מצודת דוד.
שידעו שיש בו אומץ לדבר מול רחבעם, כפי שהעז פניו נגד שלמה מצודת דוד.
מצודת דוד.
רלב״ג.
שכן אין אתה בגודל מעלת אביך, אשר באו מכל העולם לראות חכמתו, מצודת דוד.
שלא כבימי שלמה, רלב״ג.
מלבי״ם. ורד״ק מסביר כי למעשה לא היתה להם סיבה להתרעם על המס שעבר עליהם בנקל בהיותם ללא מלחמות, אלא הדבר היה מאת ה׳ לבקש עלילה כדי להמליך את ירבעם.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
מלבי״ם.
רלב״ג.
וע״כ היה ראוי שישמע לעצם, רלב״ג.
ולא שאל מה אתם נועצים, כיוון שלא היה בדעתו להקל את המס מהעם, ושאלתו היתה רק לשמוע מהם כיצד לדחות את בקשת העם, מלבי״ם.
רד״ק.
ולא תמתין שלושה ימים שיראו שהדבר פשוט בעינך, מלבי״ם.
מלבי״ם. ובמדרש, ״אם היום תהיה עבד לעם הזה״, ללמדך שכל המתמנה על הציבור נעשה עבד לציבור, ילקוט שמעוני.
רד״ק. ושתדבר עימם בהכנעה, מצודת דוד.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
רד״ק.
מצודת דוד.
כאמור הוא לא רצה לקבל את בקשת העם, אלא רק לקבל מהם עצה כיצד לדחות את בקשת העם, מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
ולא ״איך״ כפי ששאל את הזקנים, כי כאן היתה כוונתו לקבל מהילדים עצה עד כמה יקבל בקשתם, ראה מלבי״ם בפס׳ ו׳. ובמדרש, תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים אומרים לך בנה, סתור ואל תבנה, שסתירת זקנים בנין, וראיה לדבר רחבעם בן שלמה, ילקוט שמעוני.
בלשון רבים בהיותם שותפים להנהגת המלוכה, מלבי״ם.
מלבי״ם.
רש״י.
מצודת דוד.
כלומר יש לי יותר אומץ ממה שהיה לאבי, רד״ק. ואהיה במעלה יותר גבוה ממנו, מצודת דוד. וראוי שתעבדו אותי עבודה יותר חזקה ממה שעבדתם את אבי, שהוא מלך בהיותו נער ואני בגיל ארבעים ואחת, רלב״ג. ומלבי״ם מבאר שלי יש יתרון, כי כל כוחי הוא מכח אבי, שהוא התחיל בהנהגה והייתם מחוייבים לו וכל שכן שתהיו מחוייבים לי שאני יורש אותו, וכוונתו לומר האצבע הקטנה שלי היא חזקה כי היא באה מכח מותני אבי, מלבי״ם.
רד״ק.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
מצודת ציון.
מצודת ציון.
רלב״ג. שעוקצים כעקרב, רש״י.
רד״ק, רלב״ג, מצודת דוד.
רלב״ג.
רלב״ג.
ולמעשה להשיג בכך את אותה המטרה של קבלת מלכות בלתי מוגבלת, מלבי״ם.
מלבי״ם.
ראה הערות בפסוק יא.
רד״ק.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר כי למרות שנבואה רעה יכולה להתבטל, נבואה זו היתה רעה לאחד אך טובה לאחר (ירבעם) ולפיכך אינה מתבטלת שכן הקב״ה אינו חוזר בו מהבטחת הטוב.
רד״ק.
תרגום.
מצודת דוד.
רלב״ג.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
רש״י.
אשר נטשו אַהֲלֵיהֶם כדי לבנות את ביתך, מלבי״ם.
רלב״ג.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
רד״ק.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
רש״י, (המוזכר לעיל בפרקים ד-ה).
מלבי״ם.
ורבותינו חלקו בדבר י״א שרצה להחזירם בדברי רכות, מצודת דוד. וי״א בדרך קשה, מלבי״ם.
רד״ק.
מצודת דוד.
רד״ק.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
רד״ק.
מצודת ציון.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
רד״ק.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
אשר היה בתוך נחלת יהודה, רלב״ג. והיה טפל לשבט יהודה, ומפאת כבוד שבט יהודה לא הוזכר במפורש שבט בנימין, מצודת דוד.
רש״י.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
ראה רלב״ג בפס׳ כא.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
רלב״ג.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
והיו בזה ב׳ ציווים, א׳ לא להילחם, ב׳ לשוב איש לביתו, מלבי״ם.
רד״ק.
רש״י, רד״ק.
רד״ק.
רלב״ג.
רד״ק.
רש״י.
רד״ק. ומלבי״ם מבאר כי ירבעם בטח ברוב עמו, לכן רק חיזק ערים קיימות ולא בנה ערי מבצר חדשות.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
רלב״ג.
רד״ק, מצודת דוד.
רד״ק.
מצודת דוד.
שיאמרו אם היה מלך היה יושב, רד״ק.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
ועשה שניים כדי לא להטריחם, רד״ק רלב״ג.
העגל (שור) מסמל את שבט יוסף ממנו בא, ועשה שניים כנגד אפרים ומנשה, מלבי״ם. ורד״ק מפרש שעשה עגל כמו שאהרן עשה לבנ״י להשרות שכינת ה׳ עליו במקום משה שלא חזר.
מצודת דוד, בדומה לֶעָוֹן דּוֹר הַמִּדְבָּר, רד״ק.
רד״ק.
רד״ק.
מצודת דוד.
השתמש בלשון דור המדבר להטעותם מצודת דוד.
ירבעם אף הציב שומרים בדרכים למנוע את עליית העם לירושלים,
תענית ל:, רד״ק.
על כי יעקב אמר ״יהיה בית אלהים״ בראשית כח, כב, רד״ק, רלב״ג.
רד״ק, רלב״ג.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
רלב״ג.
רד״ק.
רש״י. ולגנאי נאמר, שהלכו רחוק לעבוד עבודה זרה, רלב״ג.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
להיפך ממה שהיה בבית המקדש שלא היתה בו כי אם במה אחת, רלב״ג.
מצודת דוד.
רלב״ג, מלבי״ם. ולא רצו לעבוד עבודה זרה, וירבעם גירשם מנחלתם ומאחוזתם והלכו לארץ יהודה ולירושלים, דברי הימים ב׳ יא-יד, רד״ק.
רלב״ג.
רבותינו פירשו מן הקוצים שבעם, ירושלמי גטין פ״א ה״ד, רד״ק.
מצודת דוד.
וכך ביטל להם מעשרות ומתנות כהונה, רלב״ג.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
כחג אשר ביהודה בשביעי עשה בבית אל בשמיני, רד״ק. ובמדרש, על חג זה נאמר
(ישעיהו א, יד) ״חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״, מדרש רבה במדבר פרשה כ״א סי׳ כ״ה.
מצודת דוד.
רלב״ג.
מצודת דוד.
מצודת דוד. ואפילו אלה שנדרו לעגל בדן יכלו לשלם את הנדבה שלהם בבית אל, בכדי שהעבודה והקורבנות יהיו במקום אחד בדומה לירושלים.
מצודת דוד.
ובו ראוי לחול חג הסוכות, רש״י.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
ואף שבתות וימים טובים בדה מליבו, רד״ק.
רש״י, מצודת ציון.
מצודת דוד.
אבל שאר הקורבנות העלות כהני הבמות, מצודת דוד.
מלבי״ם.